אודות הפקולטה

הפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה  נוסדה בשנת 1953 כיוזמה משותפת של האוניברסיטה העברית , הדסה ואחוות אלפא אומגה. הפקולטה מספקת רפואת שיניים  ברמה הגבוהה ביותר דרך גישה מקיפה הכוללת: הכשרה של רופאי שיניים וכוח אדם במקצועות  העזר לרפואת שיניים , תוכניות קהילתיות נרחבות ומחקר חדשני, יישום של טכנולוגיות חדשות בתחום, ומחקר מקיף בתחום הקרניופציאלי.

ההסכם שנחתם בין האוניברסיטה העברית אשר נוסדה בשנת 1925 כאוניברסיטת מחקר והדסה קובע כי שלוש מתוך שש השנים הראשונות ללימודים , לקראת התוhoward-terror1אר DMD, יהיו באחריות הכללית של האוניברסיטה עברית , שנקראות השנים הפרה-הקליניות , בעוד הדסה תהיה אחראית על שלוש השנים הבאות (השנים הקליניות) . לפיכך, הפקולטה לרפואת שיניים מורכבת משני מגזרים עיקריים המחלקות הקליניות והפרה- קליניות.
בשנת 1965 הוכר בית הספר כפקולטה השביעית של האוניברסיטה העברית בירושלים. פעילות הפקולטה לרפואת שיניים בחינוך, מחקר, וטיפול במתרפאים מתבצעת בסביבה ייחודית של אוניברסיטת מחקר מובילה ומרכז רפואי מעולה. הסביבה המיוחדת הזו יד ביד עם סגל הפקולטה האקדמי, הקליני, המנהלי והסטודנטים חדורי מוטיבציה חיובית, הובילו ליצירת גוף מצטיין ומנהיג בארץ ובעולם. מטרת הקמת בית הספר הייתה לקדם את החינוך והמחקר בתחום רפואת השיניים על ידי הכשרת רופאי שיניים ותלמידי מחקר.

עם חקיקת חוק ההתמחויות ברפואת שיניים בשנת 1977 החל בית הספר להכשיר גם את המומחים בתחומי ההתמחות השונים ברפואת שיניים. הכשרה זו נעשית היום כתכנית הדסאית. תוצאת פעילות זו מאז ועד היום היא יצירת המרכז המכשיר את מספר רופאי השיניים, המומחים ותלמידי המחקר, במספר הגדול ביותר במדינת ישראל. לצד פעילות ההוראה והמחקר האקדמיים כפי שתואר למעלה בית הספר באמצעות המחלקה לרפואת שיניים קהילתית שבהדסה מקיימים לימודים להכשרה מקצועית של  סיעות (תכנית חד שנתית) ושינניות (תכנית דו שנתית) כך שלמעט הכשרת טכנאי שיניים כלל המקצועות הקשורים ברפואת שיניים מתקיימים בבית הספר.


בפקולטה לומדים כ 425 סטודנטים וסטודנטיות לרפואת שיניים לתואר ראשון בתכנית אקדמית בת שש שנים. מדי שנה מתקבלים כ 80 סטודנטים לשנה הראשונה . לאחר שסיימו שלוש שנים בציון של לפחות 80 וקיבלו תואר B.Med.Sc .  , התלמידים ממשיכים לשנים הקליניות לתואר D.M.D.
 
כחלק מהדרישות לתואר D.M.D.  כל תלמיד חייב להגיש תזה לעבודת מחקר מקורית בהנחיית חבר סגל ( מדרגת מרצה ומעלה ) מהמכון למדעי רפואת שיניים או מהמחלקות הקליניות או משניהם.
 img
בית הספר לרפואת שיניים שלנו מציע תשע תוכניות התמחות ( האורכות שלוש עד חמש שנים ) בתחומי רפואת שיניים השונים. כמו כן  אנו מציעים גם תוכניות מיוחדות לטווח ארוך של השתלמות ( שנה עד שנתיים ) לרופאי שיניים Advanced General Practice Program (AGPP), רפואת שיניים אסתטית, טיפולי שיניים בסדציה ותחת הרדמה כללית ,שיקום בעזרת שתלים. מתקיימים גם קורסים להכשרת שינניות וסייעות לרופא שיניים.
 
סטודנטים וחברי סגל צעירים מקבלים עידוד להתחיל את מעורבותם במחקר בשלב מוקדם של הקריירה האקדמית ו / או המקצועית שלהם. המחקר נעשה במסגרת החוג למדעים ביו רפואים שהוא אחראי על התוכניות ללימודי מוסמך M. Sc.  ודוקטורט Ph. D.  . המטרה של תוכניות אלו היא לאפשר לסטודנטים מצטיינים להעשיר את הרקע המדעי שלהם ולתרום למחקר המתמשך ברפואת שיניים בארץ ובעולם הרחב. החזון שלנו הוא שאותם הבוגרים יהוו התשתית להנהגה העתידית של רפואת השיניים בישראל. אנו מבקשים לספק להם את ההכשרה הטובה ביותר האפשרית במחקר בנוסף להכשרתם לרמה קלינית גבוהה.
 
בחוג כ-100 תלמידים בעלי רקע מדעי מגוון מתחומי: ביולוגיה, ביוטכנולוגיה, כימיה, רוקחות, מעבדנות, חקלאות, רפואה ורפואת שיניים. יותר ממחצית מהתלמידים שלנו לתואר M. Sc.  ו כשליש מהתלמידים שלנו לתואר Ph. D.  הם בעלי תואר D.M.D.  או שהינם סטודנטים בשנים הקליניות .


הצהרת שליחות (Mission Statement):

משימות הפקולטה לרפואת שיניים הן להכשיר את רופאי השיניים, המומחים המקצועיים ותלמידי המחקר בישראל בצורה האיכותית ביותר. מצוינות זו מביאה להעלאת היוקרה המקומית, האזורית והעולמית של הפקולטה לרפואת שיניים כגוף מנהיג בתחומו, ושל האוניברסיטה העברית והדסה. הפקולטה לרפואת שיניים פועלת לקידום המצוינות הוראתית, המחקרית והקלינית, לקידום המצוינות בטיפול ובשרות למתרפא הדנטלי ולקהילה, לטיפוח הסגל הלומד, המלמד והתומך (מנהלי וטכני) ליצירת סגל אחראי, דואג לסביבתו, מקצועי, יצירתי, ומנהיג, ולצמיחה, חדשנות, חתירה לשיפור מתמיד ושיתוף בינלאומי בפעילות.

אתגרים

 

  • הפקולטה לרפואת שיניים תבסס ותפתח את מעמדה המצטיין דרך הוראה חדשנית, מחקר פורץ דרך, וטיפול איכותי במתרפאים.
  •  הפקולטה תדאג לפיתוח מעמדה הבינלאומי דרך פיתוח תכניות המיועדות לסטודנטים ורופאים מחו"ל, לשילובם בלימודי מחקר, לימודי התמחות, והשתלמויות קצרות.
  • הפקולטה תספק סביבת לימודים, מחקר, טיפול במתרפאים ותכניות קהילתיות לפיתוח הנהגה מקצועית מובילה בארץ ובעולם.
  • הפקולטה תטפח מחקר מוביל במסגרת אוניברסיטת מחקר שמייצרת ומתרגמת ידע חדש לטובת טיפול במתרפא.
  • הפקולטה תטפח תכניות קהילתיות מיועדות לאוכלוסיות יעד מוגדרות כחלק מתרומתה למדינת ישראל.
  • הפקולטה תפעל לקידומה הכלכלי לצורך משיכת סגל מצטיין ולהמשך פיתוח תכניותיה האקדמיות והקליניות. 
  • הפקולטה תתנהל תוך רצון לשיפור מתמיד באמצעות תהליכי בקרת איכות שגרתיים. על מנת לעמוד באתגר זה הפקולטה החלה בתהליך אקרדיטציה וולונטרית אצל הרגולטור האמריקאי לחינוך דנטלי 

הפקולטה לרפואת שיניים מחויבת ל(מטרות):


1. חינוך - מצוינות הוראתית, מחקרית וקלינית. 
2. מתרפאים - קידום מצוינות בטיפול ובשרות למתרפא הדנטלי תוך התמקדות בטיפול כוללני ובפעילויות בקהילה.
3. סגל - טיפוח הסגל הלומד, המלמד והתומך ליצירת סגל מקצועי, יצירתי, דואג לסביבתו ומנהיג.
4. איכות – חדשנות, חתירה לשיפור מתמיד בכל הרמות, כולל שיתוף בינלאומי בפעילות.

תולדות הפקולטה לרפואת שיניים

 

הצורך בהקמת בית ספר לרפואת שיניים היה ידוע עוד לפני קום המדינה, טרם פתיחתו של ביה”ס לרפואה של האוניברסיטה העברית.
 
עוד ב 1945 מינתה הסתדרות רפואת השיניים היהודית בארץ ישראל ועדה לתכנון בית ספר לרפואת שיניים העתיד לתפקד במסגרת הפקולטה לרפואה המתוכננת.
 
ב -1944 , בכינוס השנתי של אחוות אלפה אומגה שהתקיים בניו יורק, למדו מפי ד”ר ברנהרד גוטליב על הצורך בהקמת בית ספר לרפואת שיניים. ד”ר אירווינג גולדשטיין מאטלנטה, ג’ורג’יה, מינה את אברהם כהן מפילדלפיה, בעבר נשיא האחווה, ליו”ר הראשון של
 ה - Palestine Dental School Committee.
 
ב -1946 , נסע ד”ר שמואל לוין - אפשטיין (שהגיע לפלסטינה ב - 1918  כאחד מ -44 חברי היחידה הרפואית של יהדות אמריקה, אשר בנו את היסודות של האודונטולוגיה המודרנית בארץ) לארה"ב לפגוש את מנהיגות אלפה אומגה ולבקש את פעולתם המיידית להקמת בית ספר לרפואת שיניים.
 
מאז, על אף המרחק הגיאוגרפי, ועדת התכנון של חברת אלפה -אומגה וועדת התכנון של הסתדרות רפואת השיניים היהודית בארץ ישראל, פעלו בתיאום מרבי.
 
ב -1947 , הייתה הסכמה כללית בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית, שיש להקים בית ספר לרפואת שיניים עם הפעלתו של ביה"ס לרפואה.
 
מלחמת השחרור, ב- 1948 , קטעה את בניית ביה"ס לרפואה בהר הצופים. כשהסתיימה המלחמה, לא ניתן היה להשתמש יותר בבית החולים בהר הצופים. "הדסה", וגם האוניברסיטה העברית, המשיכו לתפקד באכסניות בלתי מתאימות, שהיו מפוזרות בכל העיר.
 
 
ב -1949, כאשר "הדסה" והאוניברסיטה העברית החלו לפעול למען הקמת מרכז רפואי חדש בעין כרם, נפגשו נציגים של אחוות אלפה אומגה עם הנהלת "הדסה" ואגודת חברי האוניברסיטה העברית, במטרה לתאם מאמצים על מנת לרכוש מתקנים לרפואת שיניים. במקור, אחת משתי הקומות של הבניין המוצע, אמורה הייתה לשמש כקליניקה דנטאלית. למטרה זו, לקחה על עצמה אלפה אומגה לגייס סכום התחלתי של 300,000 דולר.
 
בינתיים, בהמלצת נשיאת “הדסה” לולה קרמרסקי, נשיאת “הדסה” בעבר מרים פרוינד, והמנהל הרפואי ד”ר קלמן מן, הסכימה “הדסה” להקצות מקום לבית הספר לרפואת שיניים, שיפעל באופן זמני במרכז הבריאות שטראוס  בלב ירושלים.
 
בראש ביה”ס עמד פרופ’ א. שאקי, שכיהן בתפקיד זה בשנים 1964-1954. בשנת 1964, כאשר הוענק לביה”ס מעמד של פקולטה, נבחר פרופ’ שאקי כדיקנה הראשון, וכיהן כדיקן עד שנת 1969.
 
“הדסה” לקחה על עצמה את הנטל הכספי של אחזקת הקליניקה ותשלום המשכורות של צוות המורים הקליניים. בינתיים, החלה אלפה אומגה לפעול להשגת מימון להקמת משכן קבוע לביה”ס לרפואת שיניים. המזכיר הארצי של האחווה, ברנרד גרובר, התמנה כיו”ר בית הספר לרפואת שיניים, הרי סלדין כיו”ר לתרומות מיוחדות וברנרד ספירו כסגן יו”ר.
 
ב -1952, בעת הכינוס הבינלאומי ה -11 של .F.D.I.  בלונדון, התארגנה פדרציה עולמית למען הקמת קליניקה דנטאלית בישראל, במטרה לצייד ולתחזק קליניקה זמנית באוניברסיטה העברית, עד שתתאפשר הקמתו של בית ספר לרפואת שיניים קבוע.
 
ב - 1953, תרמה אלפה אומגה 30,000 דולר לקרן (גם הסתדרות רופאי השיניים בישראל, ומשרד הבריאות תרמו לקרן זו( כדי לאפשר את קיום הכיתה הראשונה בת 15  תלמידים, בבית ספר זמני לרפואת שיניים. מתוכם, 12  תלמידים סיימו את לימודיהם ב - 1959 .
 
ב - 1958, כאשר התברר שהמקום המוגבל שהוקצה בבית הספר לרפואה לא מספיק, תרמה אלפה אומגה לאוניברסיטה העברית 300,000 דולר מתוך 1,500,000  דולר שהיו דרושים להקמת בית הספר. הקמת הבניין בן 4 קומות החלה ב -1962  והושלמה ב-  1964 . הבניין, שהקמתו התאפשרה הודות המאמצים הבלתי פוסקים של אנשי אלפה אומגה, בעיקר הרי סלדין וברנרד גרובר, ובנדיבותו הרבה של המוסד הניו -יורקי על שם קפלן, הוקדש באופן פורמאלי ב -11 באוגוסט, לכבודם של אידה ומוריס לוין.
 
לאחר פתיחת בית הספר, גדל באופן ניכר מספר התלמידים.(42 סיימו לימודיהם ב -1977, לעומת 12 ב – 1959). גידול זה חייב תוספת לבניין הקיים, על מנת להקים קליניקות נוספות ולאפשר תוכניות חדשות להוראה. כמו כן החלו תוכניות של לימודי המשך בכל שטחי ההתמחות.
 
למרות היותו מוסד צעיר, נתברך המוסד בצוות יוצא מן הכלל, שהצליח בפרק זמן קצר ביותר ליצור מוניטין בינלאומי של מצוינות.
 
לבוגרי הפקולטה לרפואת שיניים בירושלים, היה תפקיד ראשי בהקמת ביה”ס לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב. כן מכהנים חלק מבוגרי הפקולטה כדיקנים ו\או מנהלי מחלקות בפקולטה לרפואת שיניים בירושלים.

 

במשך שנות קיומה של הפקולטה כיהנו כדיקנים:

(1964 – 1969)
פרופ’ א. שאקי
(1969 - 1973)
פרופ’ י. לוין אפשטיין
(1973 - 1976)
פרופ’ מ. אולמנסקי
(1976 - 1979)
פרופ’ י. גינזבורג
(1979 - 1983)
פרופ’ י. שרב
(1983 - 1986)
פרופ’ ב. עזז
(1986 - 1990)
פרופ’ א. גרפונקל
(1990 – 1993)
פרופ’ א. שטייר
(1993 - 1999)
פרופ’ א. שטבהולץ
(1999 - 2005)
פרופ' י. מן
(2005- 2013)
פרופ’ א. שטבהולץ
( 2013 - )
פרופ’ א. פלמון